שייכים לנחל שלנו

מאיזו רשות/עיר?

בקעת הירדן

האם הגעת דרך מרכז צעירים ואיזה מרכז?

מרכז הצעירים של בקעת הירדן

תיאור המיזם ומטרותיו:

המיזם החל לפני 3 שנים בסוף מאי 2020 בשם #מנקים_את_הנחל_שלנו. מטרתו הראשונית הייתה ניקיון ושיקום נחל ייט"ב העוג'ה בבקעת הירדן. היום אחרי עשרות מבצעי ניקיון ומספר אירועים משותפים החלטנו לשנות את השם ל"שייכים לנחל שלנו" ממקום של למידה והבנה שפינת הגן עדן הזו שייכת למי שבוחר לעזור, לשקם ולקדם אותה. המיזם מיצר מענה חדש בשיקום יחסים בין ישראלים לפסטינאים המתגוררים בחבל הארץ בקעת הירדן בפוקוס על שיקום הטבע וקידום איכות הסביבה באזור על ידי חינוך, הסברה ופעולת ניקיון ושיקום משותפות.

בעקבות המיזם גופים כמו רט"ג, המועצה האזורית בקעת הירדן ועוד החלו בשנה האחרונה לקחת אחריות על חלק מהאיזור בדגש על שמורת הטבע נחל ייט"ב העוג'ה. את המשך הפעילות אנו מקיימים לאורך האמה וערוץ הנחל ובשיתוף עם גופים אלה ועוד.

אודות מובילי וצוות המיזם:

חברי המיזם הם :

יעל כרמיאל בת 29 – יוזמת ומובילת המיזם #מנקים_את_הנחל_שלנו – "שייכים לנחל שלנו". כיום עובדת כרכזת התנדבות ובריאות במועצה האזורית בקעת הירדן ב100% משרה והמיזם נחשב כאחת מאופציות ההתנדבות שיש למועצה האזורית להציע לתושביה (יש לי אפשרות להמשיך לקדם את המיזם תחת משרת רכזת התנדבות). ניסיון של 6 שנים בעולם החברתי קהילתי. בעבר רכזת קהילה בייט"ב, מנהלת משאבי אנוש בעמותת רביבי ישראל ומובילה פרויקט קהילתי חדש בשם "חוות אור" במושב ייט"ב בשנה האחרונה.

ערן אבידור בן 42: רכז ישראלי של סניף שורשים בקעת הירדן. שותף פעיל במיזם יותר משנתיים. בעל ניסיון רב שנים בהובלת פרויקטים קהילתיים בקיבוץ נערן, ממייסדי תנועת הבוגרים של מחנות העולים, ממקימי קרן הדורות לסיבסוד מסעות תנועת הנוער לפולין, בעברו מנהל יחידת נוער של בקעת הירדן ורכז תנועת מחנות העולים.

כך המיזם עובד:

אנו מתאספים קבוצת מתנדבים ישראלים ופלסטינאים מהאזור אחת לשבועיים בימי שני לשעת ניקיון ושיח משותף וחברי. אחת לשלושה חודשים מתאספת קבוצת היגוי של יותר מ10 משתתפים מגבשים רעיונות פעילויות משותפות ודרכי עבודה להמשך הדרך.

פעמיים בשנה אנו מקיימים אירועי שיא לכל המשפחה בדגש על קיימות, איכות הסביבה ושיח משותף ומכבד על אי אלימות.

הקבוצה מורכבת מ10 עד 15 מתנדבים קבועים ישראלים ופלסטינאים ומתנדבים אקראים שאנו רותמים בזמן הפעילות או שאינם מחוייבים וקבועים.

מרבית המתנדבים מגיעים מהיישובים והכפרים הקרובים לנחל בניהם – ייט"ב, נערן, מבואות יריחו, נעמה, קדם ערבה, אל פצאיל, עוג'ה ועוד…

לאורך השנים היו לנו שיתופי פעולה עם רט"ג, המועצה האזורית בקעת הירדן, ניקיון המליון, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, יוזמת שורשים.

קיבלנו מספר תקציבים דרך קולות קוראים מנקיון המליון, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המועצה האזורית בקעת הירדן ותמיכה דרך יוזמת שורשים.

אנו מרוצים מההתנהלות הכוללת שלנו ונשמח להמשיך לקדם מובילי התנדבות נוספים בתוך המיזם.

אנו מחפשים גוף שיוכל לאמץ את המיזם ויוכל לתמוך בו באופן קבוע, במיוחד בשיקום האיזור. ישראלים ופלסטינאים ביחד בלי הבדלי מוצא ודת.

בנוסף אנו רוצים למצוא מקום סגור ובטוח בקרבת הנחל שבו אנחנו יכולים להמשיך פעילויות מעבר לשעות ההתנדבות, למפגשי שיח ושיקום בין האוכלוסיות. בלי להפעיל גורמי ביטחון.

החלום שלנו הוא להנגיש את היחסים ומה שאנו חווים כאן ועכשיו גם לאוכלוסיות יותר קיצונייות בחברה שלנו משני הצדדים.
אנו רואים שמצד אחד הפעולה של ניקיון הנחל הוא גורם ניטרלי למפגשים ושיח משותף אך יש אתגר בהבאת האוכלוסיות לכך.

אנו פועלים על מנת להכיר לטובה את המתנדבים הקבועים ולכל האנשים שפעלו במשך השנים לקדם את הפרויקט במספר דרכים כמו אירועי שיא, שי צנוע פעם בשנה.

מטרתינו היא להגיע לכמה שיותר אנשים עם המיזם ולכן פתחתנו רשתות חברתיות באינסטגרם והפייסבוק, מקווים שבקרוב נפעל גם לתרגום לשפה הערבית של סרטוני סיכום הפעילות. לעזור ולתמוך בקהילות שמוכנות לקחת אחריות על הפינות טבע שלידן ממש כמו נחל ייט"ב העוג'ה.

הכל אפשרי למאמין ולמי שעובד בהתמדה למען מטרה כה חשובה ששינתה את המציאות שלנו, של הטבע וכל האיזור בבקעת הירדן – נחל ייט"ב העוג'ה.

למה דווקא המיזם הזה?

היתרון שלנו במיזם הוא השטח הניטרלי שבו הוא מתקיים וערימות הזבל שעדיין לא נגמרו. החיבור בנינו הוא ההתעסקות בניקיון הטבע, בלי עלות גבוהה ועם רצון טוב לשקם את הסביבה. כשמתמקדים במה שמחבר לאט לאט משקמים יחסים ואפשר לדבר גם על מה שכואב ומנתק בשיח בונה ובטוח.

ניתן למדוד את ההצלחה במיזם לפי כמות המתנדבים והיחסים שנוצרו במשך השנים. השטחים שנקיים באזור הנחל, שרשויות וארגונים ממשלתיים התחילו לקחת אחריות על המקום סטטוטורית.

המיזם "שייכים לנחל שלנו" משנה מציאות בטבע בסביבה ובחברה שלנו!