באקה אל גרביה
טביעת משי הוא מיזם חדש נולד מהצורך הקיים אצל צעירים/צעירות ובני נוער בסיכון לדבר בלי מילים, להשתחרר מלחצי החברה בלי לפגוע בעצמהם/הן, לדעת איך לנתב את רגשותיהם בצורה איכותית ובונה, לצד פיתוח אפשרות תעסוקה מהבית בעיקר נשים שמסיבות מגוונות לא נמצאות בשוק העבודה.
החברה הערבית סובלת בשנים האחרונות מתופעות כמו אלימות גוברת, חוסר תעסוקה, תחושת קיפוח וקושי בביטוי עצמי בעיקר בקרב בני נוער בסיכון וצעירים חסרי מעש. לצד זה ישנן נערות ונשים רבות שלמרות שהן מגיעות מחתך סוציואקונומי נמוך אף הן אינן משתלבות בשוק העבודה מסיבות מגוונות.
היוזמה שנבנתה הנה הקמת מרכז אמנות המשי – בדגש מסורתי שיתן מענה בתחום הרגשי באמצעות אמנות לצד הקניית כלים לתעסוקה מהבית כפרויקט מקביל.
רקע- סדנת הדפס משי היא סדנה בסגנון הדפס מסורתי על ידי מסגרת אלמניום שמתוח עליה רשת פוליאסטר (בעבר הרשת הייתה עשוייה ממשי). מדובר על סדנה המשלבת בין זהות, יצירתיות, למידה, העברת מסרים, חוויה מיוחדת והכי חשוב מוצר שנולד על ידי כל משתתף ומספר את סיפורו ומאפשר עבודה דרך אמנות.
המוצר הסופי של סדנת ההדפסה משתנה לפי מטרת הסדנה, אם מדובר על העצמת נשים אז נוכל להדפיס על " חיג'אב”, נציג את המשמעות של המוצר עבור כל אחת מהמשתתפות, איך מתחבר אלינו תרבותית, ומה זה אומר עלינו. אם מדובר על סדנה לבני נוער בסיכון המוצר הוא חולצה שחורה, נדון על המשמעות של הצבע השחור עבורנו, ונדפיס רק בגווני שחור לבן (הדפס שחור לבן, או שחור על שחור), מזה נוכל להפיק מסקנות על האישיות של כל אחד, מי רוצה להבליט מה שהדפיס או לטשטש אותו בשחור על שחור.
מטרה נוספת היא קידום תעסוקת נשים מהבית
דרך העבודה תהיה התאמת פעילות לשלושה קהלי יעד
1. סדנאות לבני נוער בסיכון, אנשים עם מוגבלות , נשים המגיעות ממעגל האלימות ואוכלוסיות מוחלשות נוספות – למעשה קהלים הזקוקים להעצמת האני המאמין והמכיל והיכול בקרב צעירים וצעירות בחברה הערבית, הגברת שותפות החברתית והמעורבות בין הצעירים והצעירות לבין מרחב העירוני, הגברת תחושת השייכות והנתינה בקרב הצעירים והצעירות תוך שימת דגש חזק על צמצום תופעת אלימות.
2. קהל רחב בדגש ילדים ונוער שיגיעו למפגשי העצמה קצרי טווח באמצעות מפגש עם אמנות ומסורת לחיזוק אמונה עצמית.
3. קבוצות יעד של נשים ונערות שיגיעו לתהליך ארוך טווח ללימוד מקצוע בתחום אמנות מסורתית ופיתוח עסק זעיר בביתם. המרכז יסייע להן במכירת המוצרים בדרך מרוכזת תוך פיתוח יכולות אישיות ושילוב סדנאות מתאימות.
תמיד לזכור שבני הנוער הם העתיד ומאוד חשוב להשקיע בעתיד שלהם (תוך שימת דגש על נושא האלימות השוררת בחברה הערבית ובמיוחד בקרב נוער וצעירים בני 16-22) כי בשלב מסויים הם יחליפו אותנו בתפקידים ובגלל זה המיזם הוא טביעת משי הזהות של כל אחד ואחת.
מדובר על מיזם חדשני לו נכתבה תכנית עסקית . המיזם נולד מתוך צורך וחוסר מענה בנושא בסביבה הקרובה. השילוש בין אמנות, לאמנות מסורתית ולהיבט טיפולי – זהו תכנית חדשנית באזור שלנו.
שמי סואר מנסור בת 27 בוגרת תואר לעיצוב טקסטיל, קורס נאום מול קהל, קורס הסמכה למוזיאון, קורס הנחיית קבוצות, קורס גיוס משאבים ,וכרגע אני נמצאת בקורס להכשרת מנחי/ות קבוצות בנושא הקונפליקט היהודי-ערבי מביה"ס לשלום וסדאקה רעות. זכיתי להתנסות במגוון רחב של מקומות עבודה, לאחר סיום התואר התחלתי את עבודתי כרכזת קריירה חונכות חברתית ולימודית ביחידת מען לסטודנטים הערבים בשנקר, רכזת סטודנטים במרכז הלה ללקויות למידה בשנקר, רכזת קבוצה בתכנית מסאר מבית שותפויות אדמונד דה רוטשילד, מנחת קבוצות בעמותת סנד, וכיום אני עובדת כמנחת קבוצות בקליניקה – מילים וחרוזים בנוסף לעבודתי כמנחת קבוצות לסטודנטים הערבים במכללת שנקר וחלק מהדירקטורים הצעירים בעמותת אלומה. בכל מקום עבודה קיבלתי הרבה הכשרות, וליווי מקצועי בתחומים שונים אם זה היה "STORY TELLING", ניהול זמן, גיוס ומיון, ועבודה בצורה רוחבית וכו', המגוון הזה הוציא אותי עם ארגז כלים עשיר ומלא שאלות, השאלה העיקרית היא מה אני רוצה להגשים על ידי העבודה שלי, התשובה הייתה שינוי חברתי.
הכל התחיל מהתנדבותי באגודת אקדמאיים טירה, כשהייתי עדיין סטודנטית שנה א, הייתי חלק מקבוצה מרתקת של צעירים/ות אקדמאיים, השקענו זמן רב למטרה אחת משוטפת לכולנו והיא לתרום לשיפור החברה שלנו. בנינו מלא פרויקטים כדוגמה ביקורים לילדים חולים בבתי החולים, "הספר שלי הוא הספר שלך", תחנות הצגת מקצועות אקדמית בבתי ספר תיכון, והכי מרגש TIRA TALKS פרויקט בהשראת TEDX, וזה רק חלק קטן ממלא פרויקטים.
ההתנדבות גרמה לי להרגיש שיש לי משמעות ויש סיבה לקיומי בעולם, וכל התהליך שעברתי אותו אחרי זה רק עזר לי לחדד את האיך ומה לעשות כדי להיות משמעותית בדרך האישית שלי, ובסוף הכאב שלי בגיל ההתבגרות נפגש עם רצוני החזק לעשות שינוי חברתי ונולד המיזם שלי.
אני מנהלת את המיזם לבד, אני מעבירה את סדנאות ההדפסה בשילוב עם הנחייה מתאימה לסוג הקבוצה, הסדנאות נותנות מענה לסוגיות שונות, אם זה נוער בסיכון, בני נוער דרך הרווחה או יתד, מרכז הצעירים בעיר ובכל מקום שאני רואה בו עניין לתת את המענה באמצעות המיזם שלי. המיזם הוא חברתי עסקי, אם זה דרך עמותה או עירייה או כל גוף אחר יכולים לקבל סבסוד ואם לא אז כל משתתף משלם על ההשתתפות שלו והעליות של החומרים. המיזם עתיד להיות בר קיימא תוך מכירת שירותים לקהלים שונים כמו מחלקת הרווחה, בתי הספר ועוד שיכולים לממן מכספם. אני זקוקה מאוד לתמיכה של מרכזי הצעירים כדי להתניע את המיזם, לרכוש את הציוד הבסיסי, לבנות תכנית עסקית מקצועית ולצאת לדרך.
הריאיה העתידית שלי:
המיזם עתיד להתפתח ולקדם אותו בשיתוף פעולה עם אומנים ומעצבים שונים מהחברה הערבית והיהודית שכל אחד מביא את הכישרון שלו וביחד בונים עוד סדנאות מעולם העיצוב כמו טיפוגרפיה וקרמיקה וכו (חשוב לציין שכבר ייצרתי קשר עם בוגרים ממכללת שנקר בנושא הזה והתחלנו באמת לצור קו מנחה לצפייה העתידית לתוכנית, בנוסף כל אחד צריך לעבור ליווי והכשרה להיות מסוגל להנחות את הסדנאות כדי לשמור על הערך הנוסף של המיזם), וחשיבה מעמיקה לשיתוף פעולה אקדמאי לדוגמה עם מכללת שנקר בכדי להקים גלריה או חממה לאומנות, חממה או גלריה זו יכולה להיות גם בחסות גורם ציבורי לדוגמה עירייה, מחלקת צעירים ותרבות שזה מאוד חסר בחברה הערבית.
המיזם קיים כתוכנית מכיוון שחסרה לי ההשקעה הראשונה הכוללת ליווי עסקי ראשוני והשקעה ראשונית . איני מרוצה כרגע מכיוון שאני מרגישה שיש לי מוצר נפלא, שיכול לתת מענה לקהל רחב, שיכול להיות בר קיימא ולממן את עצמו בעתיד ובעיקר לתת מענה רחב שלא קיים בחברה הערבית במקום בו אני חיה. חסר לי יכולת ההתנעה הראשונית שתאפשר לי גם ליווי עסקי , גם איתור שותפים נוספים בהפעלת המיזם מתחומים אומנותיים אחרים וגם רכישה של ציוד ראשוני נדרש.
מה שלמדתי מאז שנולד הרעיון הוא שיש צורך רב, שאני נחושה להצליח , שיש לי שילוב נכון של אומנית, מעצבת, מנחת קבוצות העצמה והכרות עומק עם המסורת התרבות והזהות שלי ושל החברה שלנו שתשולב במיזם . למדתי מבדיקה שעשיתי כמה חשוב לנתב נוער וצעירים לפרוק' רגש ותסכול באמצעות כלים מעולם היצירה והאמנות.
למדתי שאני צריכה את הגוף הראשון שיאמין בי ובתוכנית שבניתי. כן חשוב לי לקבל ליווי של בניית עסק מובנה ויציב לטווח ארוך, אין לי רצון לבנות מיזם שישען על תרומות בטווח הארוך כי מבדיקה שלי יש צורך במוצר.
אני מאמינה שאם אצליח לקבל את התמיכה נוכל לבנות מודל בר שכפול שיחזיק את עצמו חזק וביציבות ויניב הצלחות לטווח הארוך.
מצטרפת לינק לאתר שבניתי כשהייתי סטודנטית, האתר יעזור לכם לבנות תמונה כללית על המוצרים האפשריים לסדנאות העתידיות ולסדנת ההדפס ספציפית.
היתרון במיזם שלי הוא המענה שהוא נותן לכל מה שמדאיג אותנו כלפי צעירים/ות בחברה הערבית, אם זה היה האלימות השוררת בחברה הערבית בכללי או אלימות נגד נשים (התכנון לטווח הארוך הוא בניית סדנאות ממספר מפגשים משולבים הנחייה וגם אמנות/עיצוב , שמאפשר יצירת עקביות עבודה נקודתית, ותהליך שינוי משמעותי עבור המשתתפים), תעסוקה ובמיוחד בקרב נשים (גם בהיבט של התעסוקה, יש תכנון לליווי מקצועי למי שרוצה לפתוח עסק ביתי תוך כדי שימת דגש על נשים, על ידי סיפוק ציוד למכירה למי שעבר את הסדנאות).
עבודה שלי בשטח עם צעירים/ות למדה אותי המון על מה שעובר להם בראש מה מדאיג אותם, ומה הצפיות שלהם או החלומות, מה שגרם לי להבין כמה חסר להם המקום הזה שנותן להם את המרחב האישי, היכולת לשתף רגשות ולדבר בשפה שונה, השפה שלהם ולא שלנו. אני מציעה במרכז סדנה שמכילה הכלה, מקצועיות, ייחודיות, הכוונה, וליווי ברמה אישית, השילוב של הנחייה וסדנה פרקטית. הסדנה עובדת בעיקר על יצירת מרחב מכיל ובטוח שעוזר לבני נוער לשפוך את כל רגשותיהם ביצירת אמנות אישית שיכולה להיות מופשטת גם, לא חשוב אם העיצוב לא היה מובן עבור אנשים חשוב שנבין מאיפה זה נבע ומה זה מייצג עבורם כך נוכל להבין את השפה האישית של כל אחד ואחד וזה בדיוק טביעת המשי שאני מדברת עליה.
המראה שלנו מעביר מסר לסביבה לדוגמה אם אני עם חיג'אב אז אני מעבירה מסר שאני מוסלמית, הלבוש של אנשים בתקופת המונדיאל מביע על תמיכה והשתייכות לקבוצה ספציפית, ההדפס מהווה עבורנו אמירה תרבותית, אישית ,פוליטית, רגשית וכו'.
לפי מחקר שטח שעשיתי יש מגוון רחב של סדנאות, שכולם מבוססים בעיקר על רווח כלכלי חוויה, ומוצר סופי, אבל אני מציעה סדנה עם ערך נוסף, הקניית מקצוע, העצמה, הבעה אישי, טיפולי, זווית תרבותית, הבנה מעמיקה לזהות אישית. סדנה שמשארה טביעה בלב של כל אחד ואחת מבני הנוער ולגרום לו לשינוי משמעותי, תמיד חשוב לזכור שהגיל הזה מחפש דמות שתוביל אותו, וכיום לרוב זה יהיה "משפיעים" בפלטפורמות המדיה החברתית לצערי וכאן בדיוק התור שלי, אני מהווה עבורם דמות מעוררת השראה, דמות שמציגה להם דרך יותר טובה לחיים שלהם על ידי ליווי והקשבה, אני דמות מנהיגה שמטרתי לבנות גיל צעיר של מנהיגים מהחברה הערבית.
מדידת ההצלחה נקודתית לסדנה אחת היא על ידי מספר המשתתפים (היעד האישי שלי הוא 10 משתתפים בסדנת הדפסה אחת, היעד יכול להיות שונה בסדנאות אחרות), לאחר מכן צריך לעשות משוב אחרי כל סדנה כדי ללמוד תוך כדי עשייה, בסדנאות של הטווח הארוך צריך לעשות סקר לפני תחילת הסדנה וסקר בסוף ולעשות השוואה בין התוצאות של הסקר בנוסף לנוכחות של המשתתפים לאורך המפגשים שמשמשת אותנו ככלי למדידת הצלחת הסדנה. יש אפשרות למדוד הצלחה גם על ידי שמירת קשר עם ההורים כדי לעקוב אחרי שינויים בהתנהגות, למרות שאני מאמינה יותר בשיתוף אישי של כל משתתף ובשיחות אישיות. אם מדובר על פרויקט עסק בבית אז אפשר למדוד הצלחה שלו על ידי מספר המשתתפות שפתחו עסק, מספר המשתתפות שהמשיכו את העסק לעומת המספר שעצר, וגם על ידי התפתחות של כל עסק בצורה נפרדת כמדידה להצלחה אישית של בעלת העסק.
